מה מקנה לי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי?
מה מקנה לי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי?
חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אשר חוקק בישראל בשנת 1994 (ונכנס לתוקף בתחילת 1995) קובע סל שירותים רפואיים אשר ניתנים על ידי קופות החולים לאזרחי מדינת ישראל.
הסל (שירתים ותרופות) אחיד, וכל קופה חייבת לקבל אזרח המעוניין להצטרף לשורותיה ללא קשר למצבו הרפואי.
שירותי הסל מקיפים ומפורטים ואף מתעדכנים מדי שנה במסגרת דיוני וועדת סל הבריאות.
עלות השירותים הרפואיים נגבית, על פי חוק, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אשר מעביר אותם לקופות החולים.
כמו כן, קובע החוק הגדרות שונות המתייחסות ל:
– אוכלוסיות מיוחדות.
– מעבר בין קופות החולים.
– פירוט השירותים להם מחוייבות הקופות.
חוק הבריאות וכתוצאה ממנו, שירותי הבריאות הציבורית הניתנים בישראל, מעמידים אותה במצב טוב ביחס למרבית מדינות העולם.
יחד עם זאת, לאורך השנים, החלה להשמע ביקורת על היקף החוק ועל חסרונותיו. בין השאר:
– היעדר כיסוי לטיפולים רבים.
– הסכומים הנגבים מאזרחי המדינה אינם מספיקים למימון קופות החולים ומערכת הבריאות הציבורית (הגרעונית ברובה).
– חוסר שוויוניות בכך שהחוק מבוסס על מס באחוז אחיד המבוטחים (נטל גדול על בעלי ההכנסות הגבוהות).
– השתתפות עצמית גבוהה לחלק מהטיפולים אשר לא מאפשרים את קבלתם לבעלי הכנסות נמוכות.
ועוד.
מה מקנה לי הביטוח הרפואי המשלים של קופות החולים (שב”ן) והאם כדאי לשמרו?
עם כניסת חוק הבריאות הממלכתי לתוקף, ועל מנת לכסות על פערי שירותים שנוצרו בין קופות החולים במצבם הקודם למצבם הנוכחי, הוחלט לאפשר לקופות את שירותי השב”ן (שירותי בריאות נוספים).
מדובר במתן שירות בריאות נוספים, שלא על בסיס חוקי אחיד, אשר נרכשים על ידי המבוטחים באופן וולונטרי.
שירותי הבריאות הנוספים נקבעו בתקנוני קופות החולים ומאושרים על ידי משרד הבריאות.
לצד השירותים הנוספים, צמצום ההשתתפות העצמית וכו’. נקבע כי כל אזרח יוכל להתקבל לתוכנית השב”ן בקופת החולים בה הוא חבר ללא מילוי הצהרת בריאות וללא החרגות. נקבע כי בשב”ן לא תהיה תקופת אכשרה, אך ישנה תקופת המתנה של מספר חודשים בטרם יכולים המבוטחים להתחיל ולהינות מכלל השירותים.
שירותי הבריאות הנוספים (שב”ן) הינם מוצרים חשובים וחיוניים.
אנו ממליצים לכל אדם השוקל לרכוש ביטוח בריאות פרטי או קולקטיבי, לשמור ולהמשיך את השב”ן.
חלק מתהליך הייעוץ המקצועי של יועץ בתחום ביטוחי הבריאות, הינו לוודא כי בבניית הפוליסה הקולקטיבית לא יכללו שירותים הניתנים ממילא בסל הבריאות.
לעיתים נדרש לכלול שירותים הניתנים בשב”ן אך לרוב מדובר במקרים בהם ישנו ערך משמעותי לקבלת שירותים אלו באופן פרטי (קיצור תורים, בחירת רופאים וכו’).